האם איסור אכילת אוכל שאינו כשר הוא מטעמי בריאות?

יש לדעת שכל מצוות התורה אנו מקיימים כי הקב”ה ציוה וכך גזרה חכמתו. יתכן ואכילת חזיר הוא דבר טעים וגם אם היה “בריא”, בכל זאת אין אנו אוכלים אוכל שאינו כשר, כי כך הוא רצונו של הקב”ה. וכך אמר רשב”ג: ‘לעולם לא יאמר אדם אין רצוני לאכול חזיר, אלא רצוני לאכול חזיר ומה אעשה והקב”ה גזר עלי לא לאכול’. לכן הבסיס לכל המצוות הוא קודם ‘נעשה’ – נקבל! ואח”כ ‘נשמע’. קודם כל מקיימים את המצוה ואח”כ מנסים להבין את טעם המצוות, אך אין הכרח לקבל היגיון או טעם, כי הסיבה הראשונה – כך רצה הקב”ה! לכן איסור אכילת אוכל שאינו כשר יכול להיות שהוא מטעמי בריאות ויכול להיות שלא, אלא כך רצה הקב”ה! 

מהי חובת ההשתדלות מול האמונה בה’

זוהי אחת המלחמות הקשות של האדם המאמין.
מלחמה ‘פנים ואחור’. אולם חז”ל הורו לנו שאדם צריך להשתדל כמה שיותר, ובמידה
והוא מצליח או לא מצליח, כאן נכנסת האמונה שהכל מאת ה’ וזהו רצון ה’. 

האם יש חובה ללכת עם מסכה בתקופת הקורונה?

בוודאי שכן. כלל גדול בידינו ‘חמירא סכנתא מאיסורא’ הגמ’ בפסחים עו ע”ב אומרת שאין לאכול דג שנצלה עם בשר יחד משום שהוא קשה ל’דבר אחר [צרעת]’ וכן פסק השלחן ערוך (יו”ד קטז,ב). מעתה, אם דג ובשר אנו נזהרים לא לאוכלם יחד משום שקשים ל’צרעת’, ק”ו לקורונה שקשה למיתה. לכן יש חובה להיזהר שלא להדביק ולא להידבק. נושאי הדגל של קיום התורה והמצוות צריכים להיות בראש המחנה ולהיזהר יותר מכולם. אין בעטיית המסכה פגיעה באמונה, משום שיש חובת השתדלות, וכמו שאסור לחצות כביש ראשי בעיניים עצומות, כך אין ללכת ללא מסכה כנזכר בתשובה הקודמת. 

מדוע העונש מתאחר לבוא?

רצה הקב”ה שתהיה בחירה לאדם, ‘ובחרת בחיים’ וממילא אם אדם יקבל את עונשו באופן מיידי לא תהיה בחירה לאדם. זאת ועוד שאחת ממידות הקב”ה שהוא ‘ארך אפיים’ כלומר מאריך אפו ונותן הזדמנות לאנשים לחזור בהם ממעשיהם הרעים. ודאי שאחד מיסודות האמונה שהקב”ה ‘מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים’. כלומר יש שכר לקיום המצוות ויש מצוות שמקבלים את שכרם כבר בעוה”ז ויש מצוות שמקבלים את שכרם לעולם הבא. וכן להבדיל, במעשי העבירות יש מהן שנפרעים מהאדם בעוה”ז ויש שנפרעים לעולם הבא.