יציאת מצרים
יציאת מצרים וקריעת ים סוף
הארכיאולוגים מביאים פרשנויות שונות לממצאים שמצאו בהתאם לתפיסת עולמם. לכן אין הארכיאולוגיה נחשבת כ’מדע מדוייק’. וכבר נכתבו ספרים שלמים העוסקים בתחום להרחבה ניתן לקרוא בספרים ארכיאולוגיה תנכי”ת לרב זמיר כהן שליט”א וכן על פרופ’ גדולים הנמצאים בערכים וכדו’, ואין אנו הקטנים יכולים להקיף נושא רב זה. עם זאת נביא מספר עובדות מהארכיאולוגיה בקשר ליציאת מצרים.
- בשנת 1887 גילה פרופ’ פינדרס את ‘אסטלת הרעב’ המתארת שבע שנות רעב בעת העתיקה, והצלת העם מהרעב על ידי המשנה למלך. סביב הפירמידה של אמחותפ , שנחשב חכם מאד, ומזכיר את יוסף [יש הקבלה רבה בין אמחותפ לבין יוסף הן במקדש שבנו המצרים ונקרא ‘מאסרו של יוסף’ והן בע”ז שבנו על שם יוסף], נמצאו מבני אחסון ענקיים שעל פי המשוער שמשו כמחסני תבואה – העובדה הזאת מקבילה למה שמסופר על יוסף שאגר כמות תבואה בשנות השובע.
- ממצא מקביל למסופר על יוסף בתורה: ציורי מאפה ואופים וסלי מאפה על הראש נמצאו בקבר רעמסס.
- ממצא מקביל למסופר על יוסף בתורה: מטבע שנמצא עם ציור פרה ושמו של יוסף מופיע באותיות הירוגליפיות.
- ממצא מקביל למסופר על יוסף בתורה: כתובת מעל מקדש תותמוסיס נמצא השם ‘יוסף אל’
- במקדש של המלכה המצרית חתשפסות נמצא ציור עם שבע פרות רועות באחו.
- ממצא מקביל למסופר על יוסף בתורה: באלף השני לפנה”ס עלה לגדולה אדם ממוצא שמי.
- על גבי סקארביאות נתגלה השם ‘יעקב אל’.
- פרופ’ יהושע מאיר גרינץ: “סיפור יוסף בתורה משופע באלמנטים מצריים, הידועים לנו מכתובות מצריות: שמות כבוד ומשרות, עניינים שבמנהג, בנימוס ובטקס, מוסדות וחוקים. נוסף על כך יש בנוסח הסיפור כמה ביטויים מצריים מובהקים – מילים טעניותת, מליצות ומטבעות לשון, מהן המובות כלשונן ומהן – בתרגום מילולי לעברית כל זה מחזק את רושם האותנטיות של הסיפור” (האנצילופדיה העברית, יט, עמ’ 665 ערך יוסף; וכן פרופ’ משה ויינפלד, פרופ’ אברהם שלום יהודה).
- ציור קיר בתבאי רואים פועלים אוספים ודשים תבואה, כאשר המפקד עליהם הוא בעל רביד הזהב – יוסף.
- שבט ההיקסוס כובש ומתיישב בדלתא, מקום בני ישראל.
- פתום ורעמסס מזוהים עם העיר טניס ופילוסין.
- פרופ’ בוסתאני עודד: “על עבודת כפייה במצרים מדברים גם במקורות חוץ מקראיים. הפרעונים ניצלו מספר גדול של עבדים לצורך מפעלי הבנייה והכרייה הגדולי… מלבד פיתום ועמסס, ישנן עדוות קדומות כי עובדי הכפיה אשר בנו את הפירמידות במצרים היו בני ישראל, כדברי יוסף בן מתתיהו.
- בתקופת הממלכה התיכונה מוזכרים שמיים מאסיה המערבית כעבדים במצרים.
- פפירוס ברוקלין 53.1446 מתאר כמאה עבדים אשר רובם בעל שמות שמיים ולא מצריים. ביניהם מופיעים שבעה שמות עבריים מפורסמים מהתנ”ך: יששכר, אשר, מנחם שפרה.
- ציורים בהם נראים עשיית לבנים על ידי עבדים בפיקוח נוגשים, וצבע העור של העבדים בהיר [שמים] .
- פפירוס מוזיון הלובר מתועד נוגש בשם פהריפדגט בן פסר שפועליו לא הצליחו להכין מכסת אלפיים הלבנים והוכו על כך.
- המילים המתוארות בתורה הן מילים מצריות כגון: תיבא, גומא, סוף ויאור (פרופ’ א.ש. יהודה).
- אבן אל עריש מתקופה התלמית או הלניסטית מתאתרת מאורעות מתקופה קדומה “האר היתה בצרה גדולה… אף אחד לא יכל לראות את פני רעהו או לצאת מהארמון”אח”כ יצא המלך המצרי למרדף אחר המורדים בו אך הושמד בטביעה במערבולות ים.
- פפירוס פטרבורג – ארמיטאז’: אנשים זרים שגרמו למצרים ולתושביה נזק עצום עד שהרסו אותה לגמרי השמש כבתה… אנשים הורגים איש את אחיו, בן את אביו… רכוש האדם נלקח ממנו וניתן לזר… האדון בצער, הזר במנוחה… מצרי בשם נפר – רהו מתאר אסיאתים שהגיעו למצרים בתור רועי צאן, אותם אנשים מרדו במצרים, ואח”כ דוג’ לאסונות שונים שאירעו במצרים: כל הדגים שבנהר מתו. כל השדה נהרס. החקלאות נהרסה כליל. חיות רעות רבות באו למצאים מן המדבר. השמש נכבה. אנשים מתו בהמוניהם. “המדינה נהפכה, מה שקורה מעולם לא קרה”. פפירוס בעל תוכן דומה קצר יותר נמצא במוזיאון הבריטי GARDINER –JEA עמ’ 95,109
- פרופ’ עמנואל וילקובסקי, פרופ’ ג’והן גרסטאנג האג’יפטולוג: פפירוס איפוור מקביל ומתאר את מכות מצרים. מרד של מעמד העבדים באדוניהם המצרים. העבדים דורשים לצאת לחופשי. איפוור מציין שהיו עשרה אסונות במצרים.
- אוסטרקון בכתב הייראטי מזכיר את שבט ה”עיברו”. המעוסקים בעבודת פרך בבניית העיר פר רעמסס.
- במכתבי אל עמארנה המתוארכים לאמצע ה14 לפני הספירה מוזכרים ה”אמורו” או החבירו ע”י מלך ירושלים באותה תקופה “עבדי –חבה” במכתב בשכתב למלך מצרים.
- נקודה חשובה לציון, פרופ’ וליקובסקי הוכיח שהסרגל האג’יפטלוגי שעליו עומדת הארכיאולוגיה עומד על כרעי התרנגולת ויש טעות בקביעת הזמן.
להרחבה נוספת:
https://www.youtube.com/watch?v=c967-D1KbyU
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף ושאר ניסי מצרים, מהווים את הדרך למעמד הר סיני שהוא יסוד אמונתנו. מן הראוי להביא את הערך קריעת ים סוף מתוך ‘ויקישיבה’
וכן מבואר שם התייחסות הארכיאולוגיה לנושא:
בהמשך לערך הנ”ל יש המון סרטים במרשתת ובין היתר:
https://www.youtube.com/watch?v=JLEK_1pFS5c